מעבר לעובדה שמדובר בניצחון מרשים של מכבי ת״א, העניין המשמעותי יותר הוא שהוא לא הגיע בחלל ריק, לא כאיזו גניבה חסרת הקשר, אלא מדובר בהיפוך מגמה עקבי לאחר שלושת המחזורים הראשונים מהגיהנום, שנתנו תחושה שהעונה הזו הולכת להסתיים עוד לפני שמחליפים את השעון לשעון חורף.
מה שהתחיל מול הפועל ירושלים, המשיך מול מילאנו וכמעט וניצח בברצלונה, הגיע לידי פיצוח אתמול בוולנסיה. חלק גדול מהבעיות ההגנתיות של מכבי ת״א לא הלכו לשום מקום, אבל היא חיפתה עליהם עם מגמות התקפיות שהולכות ומשתפרות. מה משתפרות, מתפוצצות. החיבור והתיאום ההתקפי הנפיק שישה שחקנים בספרות כפולות ומעידים על יכולת להכאיב ליריבה ממקומות שונים.
הקליעה מפוצצת בבטחון עם 58% לשלוש, נתון בלתי נתפס לאחר היובש בשלשות המשחקים הראשונים. שחקנים שמגיעים למעמד ומנצלים יתרונות אתלטיים, פיזיים או מנטליים, החל מג׳ימי קלארק, דרך רומן סורקין ואושיי בריסט ועד לים מדר. במיוחד בריסט, שהופך להיות רוצח שקט, גם התקפית וגם הגנתית, בהרכבים שהוא משחק במקום קולסון וגם כשהוא משחק לידו. אה כן, וגם הגנה לא אינטליגנטית בלשון המעטה של ולנסיה, שגם ההגנה החלשה של מכבי ת״א יכולה להתנשא עליה. זה לא קורה הרבה אבל זה קרה אתמול.
איך מכבי ניצחה?
הקצב הגבוה של ולנסיה הכריח את קטש להשתמש ברוטציה רחבה, ומתוך הרוטציה הזו הוא היה חייב להתנהל בדיוק כירורגי עם הרכבים שגם יכלו לעמוד במשחק הריצה המקומי וגם להעניש אלמנטים הגנתיים שניסו לכפות איבודים על הגארדים הצהובים. קטש היה אתמול ברוב שלבי המשחק צעד אחד לפני חאבייר אלברט, מאמנה של ולנסיה. זה התחיל עם איזון בין התקפות ארוכות וסבלניות, מיצוי השעון, חיפוש יתרונות בצבע, למשחק ריצה שתפס את ולנסיה לא מוכנה.
קליעה מפוצצת בביטחון (GETTY)
זה המשיך עם סטים של ריווח עם שני קלעים בפינה, התגלגלות של הגבוה החוסם לקו העונשין (שורט רול), בדרך כלל תייס או סורקין, שמצאו במסירה את הורד מתחת לסל או קלעי פתוח בפינה. אלה היו פוזשנים התקפיים אסתטיים ופשוטים שנתנו יתרון דו ספרתי בזכות מבטים פתוחים לבריסט וקולסון, שגם ניצל את משחק הגב לסל שלו.
בכלל, קולסון נראה אנרגטי יותר אתמול, חי ואקטיבי יותר. השלשות הצהובות התחילו לצלול, האחוזים להרקיע שחקים, ומכבי סיימה את המשחק עם 24 אסיסטים (על 16 איבודים), וניצחה עם 6 ריבאונד התקפה ו-7 זריקות עונשין בלבד.
ולנסיה כמובן רצה בכל הזדמנות, העיפה שלשות אחרי 5 שניות. הגנתית אלברט הגיב לאסתטיקה הצהובה עם שמירה כפולה על הפיק אנד רול של לונדברג או מדר, הצליח לסבך מדיי פעם את ההתקפה הצהובה, בעיקר את לונדברג. אבל כשמכבי הצליחה להניע את הכדור מהר מתוך השמירה הכפולה, שתי מסירות מצאו את האיש הפתוח לשלשה, האלמנט ההגנתי הזה הפך למתנה עבור הצהובים.
כשוולנסיה ויתרה על השמירה הכפולה, היא ניסתה עזרה וחזרה (help and recover). אבל בפוזשנים המכריעים, האיש שקטש בחר עבור ולנסיה שיעשה את המשימה הזו היה האיש ששמר על אושיי בריסט, והוא אגדת יורוליג בשם ניקולה מירוטיץ׳, שהמיץ ברגליים שלו, אם היה לו אי פעם, כבר כמעט ונגמר. בריסט הלך שוב ושוב ושוב לפיק אנד רול עם ג׳ימי קלארק, עד שמירוטיץ׳ הותש בתגובה ההגנתית שלו וקלארק מצא את החרך לדפוק שלשה גדולה ולהעלות את מכבי לארבע הפרש דקה לסוף.
אבל ההתעללות במירוטיץ׳ לא נגמרה. בפוזשן הבא הוא הושאר לגורלו עד קץ הימים בחילוף מול קלארק שלקח אותו לריקוד מושחת בצבע. מירוטיץ׳ באמת ניסה, וסיפק הגנה לא רעה לגודל שלו ולמהירות הרגליים שלו, אבל זה נגמר עם סל של קלארק בתוך הצבע ופלוס 6 צהוב. קלארק מימש אתמול את הציפיות שבנו עליו במכבי העונה, עם מירוטיץ׳ מולו או בלעדיו.
השאיר למירוטיץ` אבק. קלארק (GETTY)
לא מסתמכים על הנס
ושם, 31 שניות לסוף, יתרון 6, זה היה צריך להיגמר. אם מכבי קלעה 58% אחוז לשלוש, בשניות הללו היו לה 0% שיקול דעת, והיא הצליחה להסתבך כמעט בכל החלטה שקיבלה. ולנסיה יצאה מפסק זמן, מכבי הורידה לה 11 שניות מהשעון וארמוני ברוקס קלע שלשה קשה והוריד לשלוש הפרש. קטש לקח פסק זמן, למרות שלא באמת היה חייב כי גם הוצאת חוץ מהירה והמתנה לעבירה של ולנסיה היו יכולים להיות פתרון ראוי, במקום לתת להגנה להתארגן.
אחרי פסק הזמן היו אלה 20 שניות מזעזעות של קבלת החלטות, שיכלו למלא מצגת שלמה בקורס מאמנים על איך לאבד משחק שכבר היה שלך. לונדברג התחיל לכדרר מול שמירה כפולה והכדור ברח לו, משאיר את ההחלטה בידי השופטים והמוניטור. ולפעמים, גם מול מוניטור והילוכים חוזרים מטושטשים, לשופטים עיניים ולא יראו, והכדור הפך כתום. ולנסיה הוציאה כדור, ובונזי קולסון עשה את העבירה הרביעית הקבוצתית אחרי 9 שניות, ממש ליד הספסל של מכבי כשנועם לוי עוזר המאמן דורש ממנו שוב ושוב לעשות עבירה.
זו הייתה ההחלטה האחרונה הטובה של מכבי ת״א. שוב פסק זמן של ולנסיה וברור לכל שמכבי צריכה לעשות עבירה ולשלוח את ולנסיה לקו. אבל קמרון טיילור עולה לשלשה יחסית פנויה ומחטיא. נס מספר אחד. מדר לוקח את הריבאונד ועושים עליו עבירה והכדור של מכבי מהצד. אחרי פסק זמן של קטש, מדר ובריסט מסתבכים ומאבדים. שוב מוניטור, שוב כדור כתום. עוד הזדמנות לוולנסיה להשוות. עוד הזדמנות לעשות עבירה. אבל מכבי במצב רוח להיות לארג׳ית. עוד שלשה של ברוקס שיוצאת. נס מספר 2. הסתמכות על הנס לא יכולה להיות תוכנית פעולה.
עם הגב לים
ים מדר בונה לעצמו קריירה ששמה בחזית את ההקרבה שלו. להפועל ת״א הוא עזר להביא יורוקאפ עם ברך אחת, את הקריירה שלו הוא מסכן עבור נבחרת ישראל, ואתמול כבר בפוזשן השני של המשחק הוא חטף תזכורת בגב שלו מהנפילה הכואבת בברצלונה, ובהמשך חטף עוד נפילה באותו מקום, ומשך את כל המשחק, עם הגב לים, עם הראש לשם. יראו ילדי ישראל המכדררים וילמדו.